“אמר רב: הנכנס לבית הכיסא מתפלל שתיים. אחת כשנכנס ואחת כשיצא. מודה אני לפניך ה’ אלוהי שבראת בי נקבים נקבים, חלולים חלולים.”
הנוסח הראשוני התפתח למה שאנו מכירים כיום, והפך לאבן יסוד בתפילה היהודית.
לפני שתוקנה ברכת “אשר יצר” בנוסח המוכר לנו כיום, ככל הנראה לא היה נוסח אחיד לברכה שנאמרה לאחר היציאה מהשירותים.
עם זאת, במסורת היהודית נהגו מאז ומתמיד לברך ולהודות לה’ על כל פעולה יומיומית. סביר להניח שהיו נוסחי ברכה אישיים או מקומיים, שבהם הודו על בריאות הגוף ותפקודו התקין.
“האומר ברכת אשר יצר בכוונה, אין גופו חולה.”
“אם היית יודע כמה חסד טמון בפעולה הזו, היית עומד לברך בכוונה יתרה!”
תלמידו הפנים את דברי רבו והקפיד מעתה לומר את הברכה בכוונה.
“התבונן בפלאי גופך וברך ‘אשר יצר’ בכוונה רבה.”
התלמיד החל להקפיד על אמירת הברכה מדי יום, והרגיש כיצד היא משפיעה לטובה על מצבו הרפואי והרוחני.
לברכה מיוחסות סגולות רבות:
שמירה על בריאות הגוף: חז”ל אמרו כי הברכה מגנה מפני מחלות ומחזקת את הגוף.
ריפוי מחלות: בקבלה נאמר שהברכה נאמרת על מנת לתקן פגמים בגוף ובנשמה.
חיזוק האמונה: הברכה מעוררת את המודעות לפלאי הבריאה ואת התלות בבורא.
השאירו פרטים ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם :)
רוצים להיות הראשונים שמקבלים עדכונים? וגם הנחות שוות רק לחברי המועדון שלנו
